- בשעה 6:00 לערך תשכימו קום לצורך הנקת תינוקכם
- בשעה 7:00 לערך תהנו מארוחת הבוקר
- בין השעות 8:00 ל- 9:00 יחל ביקור רופאים
- בשעה 9:30 לערך שעת הנקת תינוקכם
- בשעה 12:00 לערך תהנו מארוחת הצהריים
- בשעה 13:00 לערך שעת הנקת תינוקכם ומדידת החום
- בין השעות 14:00 ל- 16:00 תחל הפסקת מנוחה
- בשעה 16:30 לערך שעת הנקת תינוקכם
- בשעה 18:00 לערך תהנו מארוחת הערב
- בשעה 20:30 לערך שעת הנקת תינוקכם
- בשעות הלילה תוכלי לבקש שעות קימה נוספות ע"מ להניק את תינוקך
בבתי החולים מתקיימות הדרכות אישיות / קבוצתיות בנוגע לתהליך ההנקה
והטיפול בתינוקכם, חשוב להיות נוכח יחד עם בן זוגך לפחות בהדרכה אחת כזו,
מומלץ לשאול כמה שיותר שאלות ע"מ למנוע אי וודאות וחוסר אונים מאוחר יותר.
שעות הביקור בבית החולים
שעות הביקור בבית החולים הינם בד"כ בשעות אחה"צ,
יש לוודא את שעות הביקור עם בית החולים הספציפי מאחר ולא יתקבלו מבקרים
בשעות חריגות , אותם מבקרים יוכלו להגיע בשעות לא מקובלות ולהיפגש עימך
בלובי בית החולים אך לא יוכלו לצפות בתינוקכם בחדר היילודים,
בן זוגך יורשה להיכנס בכל שעות היום ולא יהיה כפוף לשעות הביקור המקובלות.
כדאי להימנע מביקורם של ילדים קטנים (עד גיל שנה) מחשש להידבקות במחלות,
רצוי לא להציף את היולדת במתנות לתינוק / פרחים וכדומה מאחר והמקום המוקצה
ליולדת די מוגבל, לעומת זאת כדאי לצייד את היולדת בדברי מתיקה ושתייה מרובה.
בהגיעך לסוף חודש שמיני של הריונך מומלץ להתכונן ולארוז את הציוד הנדרש
בתיק האישי לקראת היציאה לבית החולים שם תבלי לפחות 48 שעות.
מומלץ להצטייד בפריטים הבאים:
- תעודת זהות
- כרטיס מעקב הריון מהרופא המטפל
- כרטיס קופת חולים
- תחתוניות רשת חד-פעמיות
- פדים להנקה
- חזיית הנקה / חולצת הנקה
- חלוק כתונת
- נעלי בית
- כפכפי אמבטיה
- כלי רחצה אישיים (סבון,מברשת,משחת שיניים וכו')
- חלוק / מגבת רחצה
- תכשירי איפור
- מכשיר טלפון סלולרי / כרטיס טלכרד
- בקבוקי מים / מיץ טבעי
- דברי מתיקות (סוכריות, שוקולד וכו')
- ספר קריאה / MP3 להפגת השיעמום
- מצלמת סטילס / וידאו לתיעוד האירוע
- ביגוד ראשוני לתינוק (חזיה, רגלית, כובע)
- מוצצים לתינוק
מומלץ לדאוג למספר דברים נוספים טרם הגיעכם לבית החולים:
במידה וישנם ילדים נוספים בבית יש לדאוג למטפל אשר ייקח אחריות על ילדיכם
בזמן הימצאותכם בבית החולים, ידעו בע"פ ובכתב את המטפל בדבר אוכל,
תרופות, ביגוד וכדומה עבור ילדכם ע"מ שלא יווצר לחץ מיותר בבוא העת.
יש ליידע את מקום עבודתך בדבר הלידה ואי הגיעך למקום העבודה בזמן הקרוב,
כמו כן רצוי להעביר את תחומי אחריותך בעבודתך טרם היכנסך לחודש התשיעי.
יש להצטייד עם סלקל בעל תו תקן בינלאומי ומורשה מכון התקנים הישראלי
ע"מ להוציא את הרך הנולד מבית החולים.
מה למדים בקורס הכנה ללידה ?
תהליך הלידה הוא תהליך טבעי המתרחש גם ללא הכנה מוקדמת,
הקורס שם דגש על תרגילים פיסיים וחשיבה רגועה,
מטרת התרגילים להוות הכנה לצירי הלידה וללידה עצמה,
התרגילים מתבססים על קצב נשימה נכון ותנועות לחיצה והרפיה
כפי שיידרשו במהלך הלידה.
במהלך הקורס תלמדי להכיר את שלבי הלידה כך שתדעי מה צפוי להתרחש בפועל
במהלך הלידה ובנוסף עצם המפגש עם נשים נוספות בדרגתך יעודד אותך ויתרום
לתחושה טובה לקראת הלידה.
בתי חולים, קופות חולים, מכונים וכו' מקיימים כיום קורסי הכנה ללידה,
לבירור לגבי הקורסים שונים היעזרי בחברות שהשתתפו לאחרונה בקורס
זה או אחר או התייעצי עם הרופא המטפל / אחות טיפת חלב.
על אף שקורסי ההכנה ללידה המקדימים ביותר מתחילים בדרך כלל בסביבות
החודש השביעי להריון רצוי להתחיל להתעניין בקורסים השונים כבר בחודש הרביעי
או החמישי להריון וזאת כדי שתוכלי לבחור בקורס המתאים ולהבטיח את מקומך בו.
ההכנה ללידה מתמקדת בארבע פעולות בסיסיות המסייעות במהלך הלידה:
הרפיה
התמקדות
נשימה
דחיפה
יחד עם זאת אין להילחץ במהלך הלידה אם שכחת תרגיל כזה או אחר,
מטרת הקורס היא להקנות לך כלים אשר יסייעו לתהליך הטבעי של הצירים
והלידה ויתרמו לך תחושת נינוחות ורוגע עד כמה שאפשר.
- הרפיה: הרפיית שרירי הגוף (ידיים,רגלים,צוואר,בטן,אגן,רחם) נחוצה בכל
תהליך הצירים עד לרגע הלידה, הרפייה זו תביא תביא לירידת התינוק אל פתח
האגן בצורה יעילה יותר, בן הזוג יוכל לתרום להרפייה זו ע"י עיסוי עדין של הצוואר
והכתפיים של היולדת, נגיעתו תביא גם לחיזוק תחושת הביטחון של היולדת
ולהרגשת שותפות.
- התמקדות: תהליך הלידה יכול להיערך זמן רב (מס' שעות) בו רצוי לעיתים
"לברוח" עם מחשבותייך לנושאים אחרים ובמידת הצורך להפעיל את גופך
ולהתרכז בשרירי הרחם ובפעולות הפיזיות הנדרשות לכך,
עקרון ההתמקדות מציע להעביר את המודעות מהתעסקות בתהליך הלידה
אל מחוץ לגוף ובחזרה אל תהליך הלידה בעת הצורך.
- נשימה: קיימים סוגים רבים של נשימה (פרה, כבשה, פתיחה, מנוחה…) אותם
תלמדי בקורס ההכנה ללידה אך יחד עם זאת אין צורך ללמוד בע"פ ולזכור את
אופי כל הנשימות ואין צורך להיכנס לחרדה בשעת הלידה גם אם שכחת
כיצד בדיוק יש לנשום ?!
נפוצה "נשימת הרפיה" אשר נעשית במצב מנוחה המאפשרת לריאות להתמלא
ולהתרוקן באופן סדיר ובקצב הנוח לך, ביטנך עולה ויורדת בקצב השאיפות והנשיפות,
לאחר מאמץ (ציר ממושך) עברי לנשימת הרפיה ע"י נשיפה ארוכה ואיטית,
לאחר סדרה של מספר נשיפות ארוכות ואיטיות נשימתך תוסדר ותתייצב כך שתוכלי
להמשיך בנשימת הרפיה.
במהלך נשימת הרפיה את יכולה לנוע ולדבר באופן חופשי,
נשימת ההרפיה היא הנשימה הטבעית בין ציר לציר.
נפוצה "נשימת חזה" המנתבת את האויר לכיוון החזה במקום אל הבטן ובכך
מאפשרת לנשום "מעל הרחם" באופן שלא יפריע לצירים ואף יסייע להם,
נשימת החזה מבוססת על שאיפות קצרות תוך כדי כיווץ שרירי הבטן (הכנסת הבטן)
והרמת החזה, בביצוע נשימה זו מתרחבות הריאות אל תוך נפח החזה במקום
אל חלל הבטן, תוך כדי ביצוע נשימת חזה נסי לעבור לאיטך לנשימות ארוכות
ועמוקות יותר ולנשיפות ארוכות מבלי להפסיק ולנתב את האויר אל נפח החזה
במקום אל הבטן, נשימת חזה מתאימה למהלך הצירים.
נפוצה "נשימת לחיים" - מלוא הפה המבוססת על שאיפת כמות גדולה של
אויר באופן מהיר, כך שחלק מן האויר אינו מצליח להגיע לריאות ונשאר בחלל הפה,
אם תרימי את הלשון אל החיך ותשאפי כמות גדולה של אויר באופן מהיר, תוכלי
להרגיש כיצד האויר חולף לו דרך חלל הפה ומלטף את הלחיים מתוך חלל הפה,
נשימת לחיים היא נשימה מואצת המתאימה לשלבי הדחיפה והמאמץ בלידה.
נפוצה "נשימת עצירה" המתאימה לשלבי המאמץ הקשים ביותר,שואפים מספר
שאיפות עמוקות וקצרות ומיד לאחר מכן עוצרים את הנשימה לפעולת מאמץ קצרה,
עצירת הנשימה נעשית באופן פתאומי ומהיר ומאפשרת להשקיע מאמץ מרוכז
בפעולת הדחיפה של העובר.
לאחר מספר נשימות עצירה ניתן לחזור לנשימת לחיים ולאחריה לחזור שוב לנשימות
עצירה, בשלב זה הצוות המיילד לא יאפשר לך לחזור לנשימת הרפיה גם אם תירצי
או תחשבי בכיוון, עצם המאמץ יכריח אותך לנשום נשימות קצובות, תוך כדי קריאות
עידוד של הצוות המיילד.
מהם הסיכונים בהריון ?
בהגיית המילה "הריון" מוחנו נכנס לאיזו שהיא רוויה, נינוחות, הרגשה טובה,
עתה נבחן את נושא ההריון מהיבטיו הרפואיים, נתמקד בבדיקות שתעברי בתהליך זה,
נעמוד על הסיכונים והסיכויים כאחד ונבין את מהות ההריון כולו.
טרם החלטתנו להביא תינוק לעולם או בשלב גילוי היותנו בהריון רצוי לבצע
מס' בדיקות סקר גנטיות ע"מ שנבדוק האם אנו נמצאים בקבוצת סיכון הנמנית
עם מחלות תורשתיות.
בדיקות אלה אינן הכרחיות וביצוען תלוי ברצונכם מה גם שקופות החולים לעיתים
אינם משתתפות במלוא הסכום של שווי הבדיקות הללו.
ברצונכם לבצע את הבדיקות הללו יש לפנות לרופא המטפל ע"מ לקבל ייעוץ
אילו מחלות רלוונטיות לכם (ע"פ מוצא).
כאשר שני ההורים נושאים גן פגוע קיים סיכוי של 25% שהתינוק יקבל את הגן
הפגוע משני הוריו ויחלה במחלה, בשאר המקרים יש סיכוי של 25% שהתינוק
יוולד בריא ולא יישא את הגן הפגוע וסיכוי של 50% שהתינוק יהיה בריא אך
נשא של המחלה בדיוק כמו ההורים .
מחלת הטיי-זקס (נבדקת ע"י קופ"ח ובהשתתפותה הכספית) הינה בדיקת דם
הבודקת את אבי התינוק האם הוא נושא את הגן של המחלה,
אם תוצאותיו יהיו חיוביות תיבדק גם האם באותה הבדיקה,
אם תוצאות האם גם הן חיוביות יוצע להורים לבצע בדיקת סיסי שלייה או
בדיקת מי שפיר ע"מ שיוכלו לקבוע האם התינוק חולה במחלה.
בדיקת הטיי-זקס תתבצע פעם אחת בחייכם ותישמר בהסטוריית התיק הרפואי ,
כמו כן ניתן לבצעה עד לשבוע ה-16 להריונכם.
מחלת הטיי-זקס הינה מחלה תורשתית הפוגעת בחילוף חומרים ובמערכת
העצבים המרכזית, סימני המחלה יופיעו רק בהגיע התינוק לגיל 6 חודשים,
הסימנים כוללים אובדן כושר ראייה, אובדן שליטה על הידיים ואובדן יכולת אכילה,
המחלה מלווה בפיגור שכלי ומסתיימת במוות בגיל 4.
על כן הבדיקה מומלצת לכל ההורים למרות שהמחלה אופיינית למשפחות
ממוצא אשכנזי וצפון אפריקאי.
בדיקות
גורם HR: בדיקת דם פשוטה לאם, במידה ומתגלה שהאם בעלת HR שלילי
נבדק גם האב ע"מ לדעת מהו סוג ה-HR של העובר,
במידה וה-HR של ההורים שונה (דהיינו של האב חיובי) אזי מתכוננים לאפשרות
שלעובר יהיה HR חיובי ונותנים טיפול במהלך ההריון, כל זה מכיוון שלא בריא
שה- HR של האם והעובר יהיה מנוגד.
חלבון עוברי: בדיקת דם פשוטה לאם הנעשית בשבוע ה-16 להריון בה נבדקת
רמת החלבון העוברי בדם האם, חלבון זה גבוה בדמן של נשים הנושאות ברחמן
עובר פגוע ונמוכה מדי בדמן של נשים הנושאות עובר עם תסמונת דאון.
מוניטור: הצמדה של רצועות עם משדרים על בטן האישה מבוסס על טכנולוגיה
של החזרת גלי קול, משתמשים בטכניקה זו כדי לרשום את קצב לב העובר
ואת עוצמת הצירים.
אולטראסאונד: בדיקה וגינאלית או אבדומינאלית (על הבטן) המבוססת על ניצול
גלי קול בתדירות גבוהה כדי לקבל תמונה של איברים הפנימיים של גוף העובר
בה עוקבים אחר התפתחות האיברים הפנימיים של העובר.
מי שפיר: החדרת מחט ארוכה ודקה דרך דפנות הבטן אל תוך הרחם והוצאת
כמות נוזל מי שפיר לתוך המזרק, הכל תחת בקרה של אולטראסאונד ע"מ לבדוק
האם קיימים פגמים גנטיים וחלבון עוברי.
מחלת טיי זקס: חוסר באינזים גורם לבעיות קשות ומסתיים במוות בגיל שלוש
עד חמש, קבוצת הסיכון היא בעיקר בקרב עדות אשכנז, הגבר הוא זה שנבדק
בבדיקת דם פשוטה. (מימון הבדיקה ע"י משרד הבריאות).
סיסטיק פיברוזיס: מחלה תורשתית חמורה מתבטאת בדלקות ראות חוזרות,
בבעיות תזונה וכו' קבוצת סיכון בני זוג ממוצא אשכנזי או לפחות אם אחד מהם אשכנזי,
בדיקת דם או רוק לאחד מבני הזוג במידת הצורך נבדק גם בן הזוג השני.
טוקסופלסמוזיס: מחלה שנגרמת ע"י טפיל שעלול לפגוע בעובר ולגרום לפיגור שכלי
אין המלצה של האגודה למיילדות לבצע בדיקה זו.
מחלה שמתבטאת באנמיה, כאבי עצמות והגדלה של הכבד והטחול,
מקצרת את תוחלת החיים, הבדיקה אינה מומלצת ע"י איגוד הגנטיקאים .
תסמונת כרומוזום X שביר: אחת הסיבות השכיחות ביותר לפיגור שכלי,
בפרט אצל בנים, נבדקות רק הנשים בבדיקת דם פשוטה, ניתן לבצעה לפני ההריון.
אדמת: בדיקה אם האשה נדבקת במחלה במהלך ההריון עד שבוע 14,
מומלץ להפסיק את ההריון, אדמת בהריון גורמת למומים חמורים בעובר.
VMC : וירוס שעלול לעבור לעובר דרך השיליה ולגרום לזיהום תוך רחמי שגורם
לחרישות ופיגור שכלי, אין צורך לבצע בדיקה זו לפי המלצות של האגודה למיילדות
וגניקולוגיה.
סקירת מערכות: בדיקת אולטראסאונד שסוקרת מומים בעובר, את מינו
(דבר שטוב כאשר בודקים מחלות הקשורות למין העובר) מבוצעת בשבוע ה-22 להריון.
סיסי שיליה: גילוי ליקוים כרומוזומליים או מחלה תורשתית שניתן לאבחון טרום לידתי
ע"י החדרת צינורית פלסטית לאזור השיליה בתוך הרחם,
דגימת סיסי שליה בהליך דומה לזה של מי שפיר.
שקיפות עורפית: ממחישה את המגמה לאיתור מומים בעובר מוקדם ככל האפשר,
בה נבדק עורף העובר, נמדד רווח שבין העור החיצוני לרקמה הרכה המכסה
על עמוד השדרה.
מתי צריך לגשת לבית החולים ?
- במקרה והינך חשה בצירים מידי 4-5 דקות
- במקרה של הפרשת רירית / דימום
- במקרה של פקיעת שלפוחית מי השפיר (ירידת מים)
במקרה של "אזעקת שווא" בהם הרופאים יסיקו כי הלידה עדיין לא החלה
(צירים מדומים, הפרשי זמן בין הצירים העולים על 5 דקות) תחזרי לביתך
או לחילופין תתבקשי לבצע הליכה קלה באזור בית החולים לזירוז תהליך
הלידה, במידה ויתגלו סיבוכים כלשהן תאושפזי במחלקת היולדות להמשך
מעקב עד לרגע הלידה.
* על המשתמש באתר לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע שבאתר,
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת או
ייעוץ מוסמך וכן אינו בא להחליף חוות דעת או ייעוץ מוסמך
